PNG מול JPG מול WebP
שלושה פורמטים מכסים כמעט הכול. לדעת באיזה לבחור לוקח בערך עשר שניות ברגע שמבינים לשם מה כל אחד נבנה.
פורסם ב-
הגרסה בשורה אחת
משתמשים ב-JPG לצילומים, ב-PNG לכל דבר עם קצוות חדים, טקסט או שקיפות, וב-WebP כשהיעד הוא דף אינטרנט ואתם שולטים במה שפותח אותו. אם לא זוכרים שום דבר אחר, הכלל הזה יהיה נכון ברוב המכריע של המקרים.
למה JPG עדיין בכל מקום
JPG תוכנן ב-1992 סביב תובנה מסוימת: העין האנושית רגישה הרבה יותר לבהירות מאשר לצבע, וכמעט אינה מבחינה בפרטים עדינים באזורים עמוסים. JPG משליך את המידע שהכי פחות סביר שתחסרו, ולכן צילום יכול להצטמק לעשירית מגודלו ועדיין להיראות זהה.
אותו תעלול הוא מה שהופך את JPG לגרוע בכל דבר אחר. טקסט שחור חד על לבן נמצא בדיוק בגבול שהפורמט מטפל בו הכי גרוע, ולכן צילום מסך שנשמר כ-JPG מפתח הילה מלוכלכת סביב כל אות. הדחיסה אינה שבורה — היא עושה בדיוק מה שתוכננה לעשות, לתוכן שמעולם לא תוכננה אליו.
למה PNG קיים
PNG הוא ללא אובדן. כל פיקסל שנכנס חוזר החוצה, סיבית אחר סיבית, לא משנה כמה פעמים פותחים ושומרים מחדש. יש לו גם ערוץ אלפא אמיתי, כך שחלקים מהתמונה יכולים להיות שקופים באמת ולא ממולאים בצבע רקע.
המחיר הוא גודל. PNG דוחס על ידי איתור דפוסים וחזרות, וזה עובד נפלא על צבע אחיד, לוגואים, תרשימים וצילומי מסך, וגרוע על צילומים, שבהם כל פיקסל שונה מעט משכנו. צילום שנשמר כ-PNG יכול בקלות להיות פי חמישה מגודל ה-JPG בלי שום רווח גלוי לעין.
איפה WebP באמת מנצח
WebP עושה את שתי העבודות. יש לו מצב עם אובדן שבדרך כלל עולה על JPG באותה איכות ויזואלית, ומצב ללא אובדן עם שקיפות שבדרך כלל עולה על PNG. החיסכון האופייני לעומת PNG נע בין 30% ל-70%.
הבעיה אינה הדפדפנים — כל דפדפן עדכני קורא WebP. הבעיה היא כל השאר: תוכנות ישנות לשולחן העבודה, מדפסות מסוימות, מערכות מסמכים ארגוניות מסוימות וזנב ארוך של כלים שפשוט יסרבו לפתוח את הקובץ. אם מפרסמים לאינטרנט, משתמשים ב-WebP. אם שולחים קובץ לאדם שיפתח אותו במשהו לא ידוע, לא.
המלכודת שכמעט כולם נופלים בה
המרת JPG ל-PNG אינה משחזרת איכות. היא הופכת את הקובץ לחסר אובדן מנקודה זו ואילך, מה שעוצר נזק נוסף — אבל הפרטים שה-JPG המקורי השליך אבדו לצמיתות, וה-PNG משמר נאמנה כל פגם דחיסה יחד איתם. מקבלים קובץ גדול בהרבה שמכיל בדיוק את אותם פגמים.
המסקנה היא החלק השימושי: אם עומדים לערוך תמונה שוב ושוב, עובדים ב-PNG ומייצאים ל-JPG פעם אחת בלבד בסוף. כל שמירת ביניים בפורמט עם אובדן מצטברת לנזק.
מה קורה לשקיפות
רק PNG, WebP, GIF ו-ICO נושאים שקיפות. המרה של כל אחד מהם ל-JPG או BMP מחייבת את האזורים האלה להפוך למשהו, כי לפורמט אין מקום לתעד ״אין כאן כלום״. כלים שונים בוחרים אחרת; מספר מפתיע בוחר שחור, מה שהורס לוגואים. האתר הזה ממלא בלבן במכוון, וזה כמעט תמיד מה שמצפים לו.
ליישום בפועל: המרת PNG ל-WebP לתמונות קלות יותר לאינטרנט, המרת JPG ל-PNG כשצריך עותק ללא אובדן, או דחיסת תמונה בלי לשנות את הפורמט שלה.