בודק דקדוק וכתיבה

איך זה עובד

כל בודק דקדוק אונליין שולח את הכתיבה לשרת, וזה דבר מוזר לעשות עם מכתב מקדים, מכתב משפטי או כתב יד שלא פורסם. הבודק הזה פועל בדף. כדאי גם לומר במפורש איזה סוג בודק הוא, כי זה קובע מה הוא יכול למצוא.

מה הוא מוצא

טעויות מכניות, באופן אמין: מילים חוזרות, ריווח סביב פיסוק, “i” באות קטנה, “should of” במקום “should have”, its/it's ו-your/you're כשהמילים שמסביב מבהירות זאת, a/an לפני הצליל הלא נכון, סוגריים שלא נסגרו, וקבוצה של מילים שנכתבות לעיתים קרובות בטעות. באופן אופציונלי הוא גם מסמן ביטויים מיותרים עם חלופות קצרות יותר, מבנים סבילים, מאמצים חלשים, ומשפטים ארוכים עד כדי איבוד הקורא.

מה הוא לא יכול למצוא

הוא מתאים תבניות. הוא לא מבין את המשפטים, ולכן הוא לא יכול לתפוס זמן שגוי, שגיאת התאמה לאורך סעיף ארוך, משנה שהוצב במקום לא נכון, או מילה אמיתית שבאה במקום אחרת כשההקשר לא מסגיר זאת. “שום דבר לא סומן” פירושו שלא נמצאו טעויות מכניות — לא שהכתיבה נכונה.

למה לא להשתמש במודל במקום

מודל שמבין דקדוק באמת הוא מאות מגה-בייט והיה לוקח דקות בדפדפן, והטובים רצים על שרתים של מישהו אחר. בדיקה מהירה וכנה מבוססת כללים שלעולם לא רואה את הטקסט היא עסקה טובה יותר לרוב הכתיבה מאשר בדיקה איטית שכן.

הצעות סגנון הן הצעות

ציווי סביל אינו שגיאה — הוא הבחירה הנכונה כשהפועל אינו ידוע או אינו חשוב. יש להתייחס לסימונים האלה כרמזים להסתכל, לא כהוראות לשנות.