האם ממירי קבצים אונליין בטוחים?

מה קורה בדרך כלל בהעלאה

באתר המרה רגיל הקובץ נשלח לשרתי המפעיל, נכתב לדיסק, מעובד ונשמר עד שקישור ההורדה נשלף או שמתפוצץ טיימר השמירה. כלומר, קיים עותק מלא של הקובץ על תשתית שאין לכם שליטה עליה, לתקופה שאי אפשר לאמת, וזמין לכל מי שיש לו גישה למערכות האלה.

בתמונת חופשה זה מחיר הוגן תמורת שירות חינמי. בחוזה חתום, סריקת דרכון, מכתב רפואי, הקלטה שטרם פורסמה או גיליון עם רשומות לקוחות, זו החלטה שכדאי לקבל במודע ולא במקרה.

לקרוא מה המדיניות באמת מבטיחה

״אנחנו מוחקים את הקבצים אחרי 24 שעות״ היא התחייבות לשמירה, לא להפרטיות. היא לא אומרת דבר על מי יכול לקרוא את הקובץ במשך 24 השעות האלה, אם גיבויים נשמרים מעבר לכך, אילו מעבדי משנה מקבלים אותו, או באיזו סמכות שיפוט השרתים נמצאים.

השאלות ששווה לשאול צרות יותר: האם הקובץ מוצפן במנוחה, מי מהצוות יכול לגשת אליו, האם הוא משותף עם צד שלישי, ואיזה דין של איזו מדינה חל אם מישהו דורש אותו.

איך לזהות באיזה סוג אתר מדובר

הבדיקה האמינה לוקחת עשר שניות. פותחים את כלי המפתחים של הדפדפן, עוברים ללשונית Network וממירים קובץ.

• בצד השרת: תופיע בקשת POST או PUT גדולה בערך בגודל הקובץ, אחריה בדיקות מצב חוזרות ואז הורדה.
• בצד הלקוח: יטען הקוד של הדף עצמו, אולי הורדה חד-פעמית של מנוע, ואחר כך לא תהיה שום בקשה שנושאת את הקובץ.

רמז נוסף: מתנתקים מהאינטרנט אחרי שהדף נטען. ממיר שממשיך לעבוד מעולם לא שלח את הקובץ לשום מקום.

מה משתנה בהמרה בדפדפן

דפדפנים יכולים היום להריץ מנועי המרה אמיתיים מקומית באמצעות WebAssembly, כולל ffmpeg, המנוע שעליו בנויים ממירים רבים לשולחן העבודה. הקובץ נקרא מהדיסק לזיכרון הדף, מומר על ידי המעבד שלכם ומוחזר.

אין נקודת קצה להעלאה, ולכן אין עותק בשרת שאפשר לדלוף, לתבוע בצו, לשמור או למכור. המפעיל אינו יכול לראות את התוכן, את שם הקובץ ואפילו לא את סוג הקובץ, כי דבר מכל זה אינו נשלח. זו ערובה מבנית ולא הבטחת מדיניות, וזה דבר שונה באופן משמעותי.

וזה גם לא קסם. הדף עדיין מגיע משרת, וכלים בדפדפן שולפים לעיתים קרובות את המנועים הגדולים יותר שלהם מרשתות CDN ציבוריות, כך שסומכים על מפעיל האתר ועל כל ספק שהוא טוען ממנו קוד שלא יספקו קוד זדוני. זו אותה אמון שנדרש מכל אתר. מה שאפשר לבדוק בעצמכם צר יותר אך עדיין שימושי: פותחים את לשונית Network בזמן ההמרה ורואים שאין בקשה שנושאת את הקובץ. הבדיקה הזו מכסה את הביקור שצפיתם בו, לא ביקורים עתידיים.

כלל סביר

שואלים שאלה אחת: האם זה יפריע אם זר יקרא את הקובץ הזה? אם התשובה לא, משתמשים במה שנוח. אם התשובה כן, משתמשים בממיר שרץ מקומית, או בתוכנה לשולחן העבודה. מחיר הטעות אינו סימטרי — הנוחות שנחסכת קטנה, החשיפה לא.

לפני שמשתפים תמונה בכל מקום, אפשר גם להסיר ממנה את נתוני ה-EXIF, שמוחקים את המיקום ופרטי המצלמה שתמונות רבות נושאות. כל כלי באתר הזה פועל כפי שתואר למעלה: בדפדפן, בלי להעלות דבר.