מחולל UUID

איך זה עובד

UUID הוא מזהה של 128 ביט, ארוך מספיק כדי שאפשר ליצור אחד בכל מקום, בכל זמן, בלי לתאם עם אף אחד, ולהיות בטוחים שאיש אחר לא ייצור לעולם את אותו אחד.

גרסה 4 פירושה אקראי

UUID מגרסה 4 הוא אקראי מלבד כמה ביטים שמזהים את הגרסה. יש בערך 5.3 כפול 10 בחזקת 36 מהם, ולכן התנגשות מקרית אינה דאגה מעשית.

מאיפה האקראיות מגיעה

הם מגיעים ממחולל המספרים האקראיים הקריפטוגרפי של הדפדפן ולא ממחולל כללי, ולכן הערכים מתאימים כשחשובה גם אי-חיזוי ולא רק ייחודיות.

גרסה 4, כפי שמוגדר ב-RFC 9562

כל UUID כאן הוא מגרסה 4: 122 ביטים אקראיים בתוספת ביטים קבועים של גרסה ווריאנט, כתובים כ-32 ספרות הקסדצימליות בחמש קבוצות. האקראיות מגיעה ממחולל המאובטח קריפטוגרפית של הדפדפן שלכם (crypto.randomUUID, או crypto.getRandomValues כשהראשון חסר). אפשר ליצור עד 500 בכל פעם.

עד כמה הם ייחודיים

עם 122 ביטים אקראיים תצטרכו ליצור בערך 2.7 מיליארד מיליארד (2.7 × 10¹⁸) UUID לפני שתהיה אפילו סיכוי של 50% לחזרה בודדת.

מה הכלי אינו יוצר

UUID מגרסה 7, שמתחילים בחותמת זמן כך שהם ממוינים לפי זמן היצירה, אינם נוצרים כאן.